לפני 39 שנים, ביקשו מאבי, ז'אק קופפר ז"ל, לגייס את הקהילה היהודית בצרפת לצורך הקמת מעון יום על שטח סלעי בקריית ארבע.
הוא התייצב.
ולכבוד חנוכתו נולד "יום חברון" הראשון.
לאחר מכן התבקש שוב לפעול לגיוס משאבים – הפעם, כדי להוסיף קומה לישיבת "שבי חברון", שמנתה באותה עת מספר מצומצם בלבד של תלמידים.
גם הפעם, הוא עשה זאת.
חברון, עיר האבות שהפכה לעיר הבנים
באותה תקופה, חברון הייתה עיר תחת אש של פיגועים, ובמיוחד באותו רחוב שבו צעדנו זה עתה.
אולם אבי, איש החזון, ידע שמצב זה אינו אלא זמני. הוא ידע שיש לחזק את חברון, מקור זכותנו על כל ארץ ישראל.
הוא כבר ראה את חברון של העתיד: עיר האבות שהפכה לעיר הבנים, חברון בעלת ריבונות מלאה.
והיום, ראו!
המעון קולט עשרות ילדים. למעלה מ-500 בחורי ישיבה לומדים בבניין זה, הכולל כעת שבע קומות.
עמותת "ארכיבי מקום אהליה", שאבי תמך בה, רוכשת את המבנים של אויבינו ומקימה שכונות יהודיות חדשות.
זהו תהליך בלתי-הפיך: התחדשות ההתיישבות היהודית בחברון ובכל רחבי יהודה ושומרון. ומחר נראה, בעזרת השם, את אותה התחדשות גם בעזה!
תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל
ה-7 באוקטובר הזכיר לנו אמת בוערת: עלינו לחזור לזהות שלנו, לשורשים שלנו, לאמונה שלנו.
פשרות על אדמתנו מעולם לא הביאו שלום. הן הביאו רק מלחמה.
הניצחון המוחלט שאנו תובעים יושג רק אם נותר דבקים, ללא עוררין, בשלושה דברים: תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל.
וכאן, בחברון, הבטיח ה' את הארץ הזאת לאברהם, אחר כך ליצחק, ואחר כך ליעקב.
כדי שהמסר יהיה ברור וחד-משמעי: הארץ הזו שייכת לעם היהודי, ולעם היהודי בלבד!
בעוד פחות משלושה חודשים ניקרא אל הקלפיות.
יהיה עלינו להצביע עבור אלו שעיקרון זה חקוק בליבם; אלו שימשיכו את ההתקדמות ההיסטורית של ישראל שכבר החלה; אלו שאינם מטפחים אשליות לגבי טיבם של אויבינו; ואלו שידעו לנהל מלחמה בשבע חזיתות ומבינים שיש להביא אותה לידי סיום.
על הקהילה דוברת הצרפתית להתגייס בהמוניה ולהצביע: ימינה בכל הכוח! ימינה בכל הכוח!
שכן ממשלה זו תעמוד בפני משימה כבירה נוספת: להמשיך במלחמת הגאולה הזו מבלי לכרוע ברך בפני דעת הקהל הבינלאומית – לרבות זו של ידידינו.
ראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, הוכיח שוב ושוב שהוא יודע להשתיק אפילו את הדרישות האמריקניות כאשר ביטחון ישראל עומד על הפרק.
להכריז על הריבונות
לפני הכל, ממשלה זו תצטרך להכריז על ריבונות: ריבונות יהודית על כל השטחים ששוחררו ב-1967 ועל כל אלו ששוחררו מאז ה-7 באוקטובר.
במקום שבו נלחמו חיילינו בגבורה הראויה למכבים, ובמקום שבו ניגר דם יהודי – על אדמות אלו לשוב ולהיות יהודיות.
- ריבונות על כל יהודה ושומרון.
- ריבונות על כל רצועת עזה.
- ריבונות על כתר החרמון.
- ריבונות על דרום לבנון, שאינו אלא צפון ישראל.
אדוני השרים, אל תקשיבו לקולם של אלה שרעדו – בדומה למגלי-הארצות בעבר – למחשבה על כיבוש כדור הארץ.
הקשיבו לקולנו – קולם של הצאצאים הראויים של כלב בן יפונה, אשר בא לכאן, לחברון, כדי לשאוב ממנה את הכוח לשחרר את הארץ שהבטיח ה'.
יהיה צורך גם לעודד באופן מאסיבי את ההגירה מרצון של אויבינו.
מסתבר שמישהו בשם עמנואל גרגואר העניק להם אזרחות כבוד... שייקח אותם כולם!
צרפת בהחלט הידרדרה לשפל המדרגה.
גם אני מוציא צו הבאה.
חלק מכם יודעים זאת: צרפת הוציאה נגדי צו הבאה.
העילה? סיוע לרצח עם ולפשעים נגד האנושות.
כן, השתתפתי בחסימת המשאיות ה"לא-הומניטריות" בזמן שהחטופים שלנו גוועו בשבי.
כן, טענתי שאין אוכלוסייה אזרחית חפה מפשע בעזה.
ואני עומד על כך בפה מלא!
זה שארגונים פרו-פלסטיניים מגישים נגדי תלונה – זה לא מפתיע. אבל ששופטים צרפתיים משתפים פעולה ומוציאים צו הבאה...
מצד שני, לצרפת יש זיכרון בכל הנוגע לשיתוף פעולה.
בכל מקרה, המנדט הזה מסמל דבר אחד בלבד: כניעה. כניעה לאסלאם הכובש.
אך אגן על עצמי, שכן מלחמה זו היא גם מלחמה על האמת. האמת שלנו. ואני אשא אותה בגאווה.
יש לי כבר תשובה לשופטים הללו ולמקרון הפתטי, שהעז להכיר בפלסטין המדומה. יש לי תשובה לאנטישמיות הזו שמשתוללת שוב בצרפת: גם אני מוציא צו הבאה!
צו הבאה לכל יהודי צרפת! צו הבאה לישראל!
הסיבה? השתייכות לאומה היהודית. החובה להצטרף לקיבוץ הגלויות.
יהודי צרפת, חזרו הביתה
יהודי צרפת, חיזרו הביתה! אנחנו רוצים אתכם כאן!
הפסיקו להיות נתונים לחסדי ההיסטוריה בגלות. בואו להיות שותפים פעילים בהיסטוריה שלנו. בואו לחוות את הגאולה איתנו!
אגב, אני עומד לבקש מכל מי שעלה ארצה השנה לקום.
קומו!
הבה נריע לעולים חדשים אלה – חלוצי העלייה ההמונית שאליה אנו מייחלים בכל לבנו.
נוכחותכם כאן, ב"יום חברון", היא סמל אדיר: שבתם אל קברי אבותיכם כדי לבשר להם את הבשורה. לאחר אלפיים שנות גלות, חזרתם אל אדמת האבות!
היו מודעים לזכותכם יוצאת הדופן: אתם דור השיבה.
מזל טוב! וקליטה מוצלחת בארץ.
אמרו ליקיריכם לבוא.
שכן, כפי שאבי נהג לומר שוב ושוב כבר לפני עשרים שנה:
« ייתכן שיום אחד מואזין יקרא ממגדל אייפל... אך לעולם לא תהיה מדינה ערבית בחברון. »
חברון היא יהודית מאז ומעולם ולנצח.
ארץ ישראל כולה שייכת לעם היהודי לנצח. מהים ועד הירדן, יהיה רק דגל אחד: דגל ישראל!
אריה יהודה התעורר!
מי ייתן ושאגותיו ירעידו את אויבינו! ומי ייתן שבקרוב מאוד נוכל לחגוג יחד את הניצחון המוחלט!
